Browse By

האבולוציה של הסליקה והתשלומים

הבוקר שילמתם על קפה בכסף מזומן ואתמול מסרתם פרטי אשראי כדי לשלם את הביטוח עבור המכונית החדשה שרכשתם בהעברה בנקאית. אתם כל הזמן משלמים על דברים שונים, אבל האם אתם מודעים לדרך שעבר המוסד הזה משחר ההיסטוריה ועד היום?

הכסף לא הומצא אתמול, והוא בעל היסטוריה של אלפי שנים. כסף הוא חפץ או סחורה המהווה אמצעי חליפין, ולאורך ההיסטוריה חפצים רבים שימשו ככסף. סחר חליפין פשוט, סחר חליפין מבוסס חפצים בעלי ערך, כסף פיאט, תקן זהב, מטבעות, שטרות, צ'קים, שטרי חוב, כרטיסי אשראי ואפילו מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין- אין ספק שמוסד התשלומים עבר גלגלולים רבים לאורך ההיסטוריה.

סחר חליפין

הכלכלה אותה אנו מכירים כיום מבוססת על מטבעות ושטרות משותפים, אבל שנים רבות קודם לכן החלה להתעצב הכלכלה האנושית על בסיס סחר חליפין. כלכלה כזו הייתה מבוססת על הרצון של אנשים שונים להחליף זה עם זה סחורות. כך לדוגמה, אם אברהם גידל מלפפונים ויצחק גידל עגבניות הם היו יכולים להחליף זה עם זה סחורות וכך כל אחד מהם יכולה היה להכין סלט.

הבעיה העיקרית של סחר חליפין היא הצורך בצירוף הרצונות של המשתתפים בסחר. כל צד צריך להיות זקוק לסחורה שיש לצד השני, אחרת העסקה לא תצא לפועל, אלא שהם לא תמיד מעוניינים במה שיש לשני להציע.

מטיל זהב

זהב – מהשלבים הראשונים של האבולוציה

מתחילים להשתמש בכסף

חברות בהן לא היה נהוג מטבע השתמשו בכלכלת חליפין כזו, אך בשלב מסוים החלו להשתמש בכסף. הציוויליזציה המסופומטמית לדוגמה פיתחה כלכלה רחבת היקף המבוססת על מתכת סחירה, ומאוחר יותר האימפריה הבבלית פיתחה מערכת כלכלית מתקדמת יותר המבוססת על חוקים, חובות וחוזים.

הקודים שעיצבו את תפקיד הכסף המודרני נמצאו בכתבי חמורבי וכתבים נוספים שנוצרו בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה. בקבצים הללו נמצאו חוקים שנוהגים גם בחברה האנושית כיום כמו שערי ריבית, קנסות על עשיית רע, ופיצויים שיש לשלם עבור עבירות על החוק. במקביל לחוקים הללו החלו להופיע גם מטבעות, ואחד המטבעות הראשונים הוא השקל, שהתייחס לאמת מידה של משקל ובהמשך הפך למטבע. השימוש הראשון הוא ממסופוטמיה בסביבות 3000 לפני הספירה ומשמעותו ערימה מוגדרת של שעורה.

כסף סחיר

כלכלה המבוססת על סחר חליפין בלבד כוללת עלויות עסקה גבוהות ולא נוחה לביצוע, בשל הצורך בצירוף רצונות הדדי בין המוכר לקונה. כדי לפשט את תהליך הקנייה יכול אדם שגידל סחורה סחירה פחות להמירה בסחורה סחירה יותר. כך למשל, אדם שמגדל עדשים יכול היה להחליפם במלח, וכך למצוא בקלות רבה יותר מי שיקנה ממנו מלח. אם לאט לאט כולם יעברו להשתמש במלח, כיוון שהוא הופך להיות אמצעי סחיר לגיטימי הרי שהמלח יהפוך לסוג של כסף- זהו למעשה כסף סחיר.

עם הזמן תרבויות שונות השתמשו בכסף סחיר, כך לדוגמה, בסין והודו השתמשו בשריון חלזונות ים וביפו התבססו על יחידות אורז. דוגמה נוספת לכסף סחיר היא סיגריות בבתי סוהר, שמשמשות שם כמעין מטבע, וניתן לומר שבהיסטוריה האנושית הזהב תפס את המקום הזה.

שיריון של חילזון

כסף הודי עתיק?

עוברים לשיטת מטבע מתוקנת

כיוון שמתכות עמידות במיוחד וניתנות לחלוקה נוספת הן היו מועדפות לשמש ככסף ראשוני. במהלך המאה ה-6 לפני הספירה שיטת המטבע אומצה ביוון, ועם תגלית אבן הבוחן שאפשרה לבחון במהירות האם המתכת מזוקקת, הפך הזהב לאמצעי מוניטארי מרכזי באסיה הקטנה ומשם התפשט לעולם כולו.

אבן הבוחן מאפשרת להעריך כמה כסף יש בסגסוגת, אבל זה מסורבל לערוך את החישוב בכל פעם, לכן הומצאה שיטת המטבע. מטבעות נשקלו מראש וכל משתמש ידע מה מקורו של המטבע על פי המוטבע עליו. המטבעות יוצרו על ידי הממשלה, והם לא נעשו רק מזהב, אלא גם ממתכות נוספות.

מטבעות מתכת אמנם היו נוחים יחסית לשימוש, אבל הם הובילו למשברים שונים באירופה ובעולם. הפער בין הערכת הזהב והכסף וחוסר הרצון של סוחרים ממדינות שונות להחליף מטבעות אלה באלה גרם למשבר ביחסי המסחר עם אסיה. יציבות מסוימת הגיעה כאשר הבנקים באנגליה הציעו החלפת זהב במזומן בתשואה נתונה, אולם צעד זה כמעט גם למשבר פיננסי לאומי ב-1730 כאשר לקוחות דרשו להמיר את כספם לזהב. בסופו של דבר הבעיה נפתרה באמצעות ערבויות פיננסיות והמטבע יכול היה להמשיך ולהתפתח.

שטרות חליפין ועוד

לקראת סוף ימי הביניים התרחב המסחר באירופה והיה מבוסס גם על אשראי. מוצרים נמכרו בעבור שטר חליפין שהבטיח תשלום במועד מאוחר יותר והמוכר היה יכול לפדות את השטר גם בבנק. שטרות אלה היו גרסה מוקדמת של האשראי, ושימשו גם כמדיום להחלפה וגם לשמירת ערך. התפתחות נוספת של האשראי היו מקלות ספירה ששימשו את המדינה גם כדי לייצר כסף על ידי החשבתם כתשלומי מס עתידיים.

בשלב הבא החלו הבנקים להדפיס שטרות כסף, ושיטה זו הייתה נהוגה בארצות הברית עד המאה ה-19. השטרות כובדו בהתאם לגודל הבנק המדפיס ורמת החשיבות שלו, ומוסדות קטנים פעלו רק ברמת הפצה מקומית. השטרות הללו היו כסף ייצוגי, אותו ניתן היה להמיר לזהב או לכסף על ידי עתירה לבנק.

שטר משנת 1886

שטר חליפין עתיק

כסף פיאט ותקן הזהב

מערכת כסף פיאט היא כינוי למערכת פיננסית בה ערכו של הכסף קיים מתוקף חוק המדינה. מקור המושג בסין של המאה ה-11 וזוהי השיטה עליה מבוססת הכלכלה המודרנית כיום. בכסף פיאט, ערכם של שטרות ומטבעות אינו קשור לערך החומר ממנו הופקו ואין כנגדם עתודה של זהב אצל המנפיק. כסף כזה חשוף לסכנה שהמנפיק יגדיל את סכומי הכסף במחזור וכך יגרום לירידת ערך הכסף. כדי להתגבר על הבעיה הזו נעשה שימוש בתקופות שונות בתקן זהב, שמבוסס על הכרה משותפת בערך הכסף. עם ביטולו של הסכם ברטון-וודס ננטשה שיטת תקן הזהב, וכיום כמעט כל מערכות המטבע העולמיות מבוססות על כסף פיאט.

כרטיסי אשראי, קורא כרטיסים מגנטיים, אינטרנט ומטבעות דיגיטליים

שטרי חוב, המחאות, מטבעות ושטרות היו נהוגים במשך שנים רבות, אבל אחד החידושים הגדולים בתחום התשלומים היה כרטיס האשראי. האזכור הראשון לתשלום בכרטיס מופיע ברומן אוטופי משנת 1887 ונקרא במבט לאחור, אבל עברו עוד אי אילו שנים עד שהחל השימוש בכרטיסים. במהלך המאה ה-20 עברו צורות התשלום גלגולים שונים ובשנת 1950 יצרה חברת דיינרס קלאס את כרטיס החיוב הראשון. עד למחשוב התהליך בשנת 1973 תהליך הקנייה באשראי היה מסורבל, אבל עם קורא כרטיסים מגנטיים ואמצעים מתקדמים יותר התהליך הפך לפשוט הרבה יותר.

השלב הבא באבולוציה של התשלומים היה המעבר לקניות באינטרנט. האינטרנט מקרב בין אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ומאפשר לקיים כלכלה גלובלית. בנוסף, התשלום באמצעות האינטרנט נוח מאוד לאדם הפשוט, וכיום ניתן לקנות כמעט כל דבר באינטרנט החל מאביזרי אמבטיה, דרך רהיטים ומוצרי חשמל וכלה במכוניות.

קורא כרטיסים מגנטיים

חזרה למודרניזציה – קורא כרטיסי אשראי

אם כל הסעיפים אותם מנינו התרחשו לאורך ההיסטוריה, הרי שהשלב האחרון בשרשרת מתרחש ממש בימים אלה. בשנת 2008 הושק המטבע הדיגיטלי הראשון ובשנת 2009 נכרו 50 מטבעות הביטקוין הראשונים. אחרי מספר שנים בהם נחבא אל הכלים והיה ידוע רק ליודעי חן פרץ הביטקוין לתודעת הכלל והביא לידיעת הציבור את קיומם של המטבעות הוירטואליים.

בניגוד למטבעות המסורתיים הנהוגים כיום, המטבעות הדיגיטליים לא מבוססים על כסף פיאט, אלא על מערכת עמית לעמית. מאחורי המטבעות הדיגיטליים לא עומד בנק המפקח על ערכם, והם תלויים ברמת ההתעניינות שלהם בשוק ובאמת האבטחה שלהם.
המטבעות המקוונים מעוררים מחשבה רבה ושאלות שונות וקשה לדעת מה צופן להם העתיד. האם השלב האחרון יאפיל על השלבים הקודמים וישכיח את המטבעות הפיזיים, או שהמטבעות הוירטואליים יפקעו כמו כמו בועת פקעת הצבעונים בהולנד? ואולי שני הסוגים ימשיכו לפעול זה לצד זה? ימים יגידו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *